לאחרונה קרא שר הפנים מאיר שטרית לרשויות להוציא כספים מתקציבן לצורך רכישת קרקעות למען שטחים פתוחים.

2. לדרוש מהמינהל לבטל את מכרז החניון.

5. לנצל את סמכות העירייה להכשרת השטח הפתוח (סדנת המשטרה לשעבר) לפארק זמני .

6. לפעול לשינוי ייעוד הקרקע מחום לירוק. 

אנחנו נמשיך לפעול למען פארק על כל השטח הציבורי בקריית ספר. באזור לב תל אביב הסובל ממחסור בשטחים פתוחים, אין שום הצדקה, סביבתית, חברתית או כלכלית למכור את הקרקע או את חלקה לצורך בנייה. מספר חברי מועצת העיר החדשה, מרשימות שונות, הביעו את תמיכתם במעשים ובמילים, במהלך השנים ולאחרונה. אנו מצפים כי יפעלו, עוד השנה, ביחד לממש את חזון הפארק.

מתוך מכתבה של מיטל להבי לועד:

"מדובר בכ-20 דונם בבעלות ממ"י שייעודם ציבורי ומסתבר כי לצורך העברת הקרקע לעיריית ת"א נדרשים כ-25 מיליון ש"ח בלבד. זהו מחיר הזדמנות שלא יחזור על עצמו וזהו מחיר בטל בשישים לעומת היקף התקציב העירוני השנתי (כ-4 מיליארד ₪) או לעומת עלות חגיגות המאה, 100 מליון ש"ח. השקעה, שתתנדף כמו זיקוקים בשמי תל-אביב לעומת פארק שישמר לדורות."

מתוך מייל שהגיע לועד מח"כ דב חנין מועמד לראשות העירייה: 

"עיר לכולנו מחויבת להקמתו של פארק ציבורי אמיתי במיתחם קריית ספר. עיריה

בראשותנו תפעל בנחישות לקידום הקמת הפארק ותשתמש לצורך זה בכוחותיה התכנוניים,

המשפטיים והכלכליים."

עו"ד דן להט מתוך ראיון בפירמה גלובס:

"אני, למשל, בעד בנייה, אבל נגד לבנות עכשיו בריאה הירוקה של קריית ספר, במיוחד לאור העובדה שזאת קרקע של מינהל מקרקעי ישראל"

הפארק שלנו קיים כבר 12 שנה, הוא נולד במחשבה, נברא במילה ויקום במעשה.

הפארק הכי יפה בעיר - יהלי סובול "העיר" 30.10.08

יגאל סרנה - אויבי הגינות  מדור דיעות אחרונות (ידיעות אחרונות 22.9.2008)

במקום שבו אני מתגורר כעת, בלב הישן של תל אביב המכונה גם "העיר ההיסטורית", משתרע שטח של כעשרים וכמה דונמים. זהו מגרש גדול ומוזנח מלא אשפה וחניה מאובקת, שרידי מיבנים הרוסים ובנין ישן של מרכז המיפוי וצבא, גדרות קרועות ואקליפטוסים, המכונה גם מתחם- קרית- ספר. הוא מוקף חניונים ובתי קומות משרדיים ואספלט וכל זה בלב שכונת מגורים שקטה שבכל עיר מתוקנת כבר היה בה פארק ירוק. לא כך בלב תל אביב היכן שבקושי יש חצי מ"ר ירק לאדם, בניגוד לתקן ארופאי של עשרים מ"ר או אף תקן ישראלי של כשבעה מ"ר ירק לאדם. כי האדם עץ השדה ובלי ירק סביבו, נפשו נובלת. ובכל זאת שטח ההפקר העצום, המוגדר בחוק כשטח ציבורי, השייך לכולנו וכפוף למנהל מקרקעי ישראל, ומובטח מזה כ7 שנים כפארק עי חולדאי – ניצב שומם ומטונף ומשמש חניה צבאית עם חיילת משועממת שמעבירה את חייה הרכים בפתיחת וסגירת שער. ואין המקום הזה רק ענין עירוני אלא משל  רב כוח הוא. משל למה? לשחיתות השגרתית של הרשויות, לעושק הציבור, להעברה הבלתי פוסקת של רכושנו לידי מעטים, לבזיזת המדינה בידי המדינה. לא צריך רק לרוץ לראות את הסרט "שיטת השקשוקה" המומלץ של מיקי רוזנטל על הדרך בה אנו נעשקים בידי האוצר שלנו וחשביו, די ללכת למקום שבו לא מוקם פארק- קרית- ספר, בין רחובות יהודה הלוי לסעדיה גאון, כדי להבין איך הכל עובד. השנה כבר העביר מישהו במינהל זכות על השטח לבעל חניון פרטי. על חלק אחר מתנהל חניון אחר. המינהל בכלל לא ממהר לשום מקום כי יש לו תכנית למגדלים. במאמר מוסגר אומר: תהיה זו חגיגה גדולה לחקור פעם לעומק את התנהלות המינהל ומנהליו. ובינתיים נחנקת שכונה שלמה על ילדיה ומבוגריה. בכל אשר תלך צפיפות, לחץ, דרכים ראשיות, חניונים כמכרות זהב. רגע, שכחתי. יש ירק! ראיתי עציץ לימונית פורח בחזית קפה "תחתית" וגינונת לשלושה כלבים, חתול וילד ליד הבית כנסת. ולפעמים רואה שם ילד ענף ירוק בלב הפיח ההיסטורי. כך שטח ציבורי של תושבי העיר עומד כמזבלה, ולנו אין בו דריסת רגל. נבזז מול עיננו. לא פלא איפה שקמה צעקה שכונתית וקם ארגון קטן ופעיל למען פארק, ושתלו כמה עצים רכים, שיזם החניון, המתוסכל מעיכוב הפעלתו, מיד עקר. ובכינוס שלהם, בו נכחתי, ראיתי דמוקרטיה עירונית בפעולה קולנית. התרגשתי וקלטתי והבנתי כי רק מרד תושבים לא אלים, אבל תקיף ונחוש יוכל לעיריה ולמגדלי האוליגרכים ולמינהל ולביזת הציבורי. וכי לעיריה יש המון כוח גם מול המינהל החזק, ולו רצתה, יכלה לכפות עליו את רצון אזרחיה ולהקים כל פארק בכל מקום שתחפוץ.

ורק מתוך מאבק כזה, מקומי ואחרים, וסרטים כמו השקשוקה, ומתוך מה שיכתב פה ושם בהתמדה, יחשף לאט היקף הבזיזה והעושק בארץ שהלכה והתעשרה בעת שאנו הלכנו והתרוששנו והפכנו למין אזרחי עולם שני- שלישי החיים למרגלות העשירים וגינותיהם הפרטיות, הנעולות בפנינו. וכבר אי אפשר להסתיר את צמיחת שדרות המגדלים המטילים צל על סביבתם, ומאוכלסים באורחי קיץ ובעשירים מדי וצומחים בחצר ביתנו, עלינו ועל גינותינו הקמלות ובהם גרים גם מועמדים לראשות ממשלה שדירתם המשקיפה על משכנות הדלות או הבינוניות, מוצעת למכירה ב40 מיליון ₪, שהם לבדם כפליים מן הסכום שנדרש מן העיריה כדי לפדות את מגרש קרית ספר מן המינהל הסרבן ולהקים בו פארק פורח לכ-15 אלף איש, אשה ויל

פארק או פארקינג - ynet

שטח המריבה: המאבק על עתיד קריית ספר - nrg

פארק קריית ספר קום יקום - תפוז

בסה"כ רציתי פארק - the Marker Cafe